<h1>יראים סימן שצ"ט</h1>
<h2>דף כח:</h2>
למדנו כתיבתן צא ולמד הנחתן בארבע בתים בתפילין של ראש דתניא במנחות [ל"ד ב'] כיצד סדרן פי' סדר הנחתן בבתים קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל פי' מימין הקורא ושמאל הקורא והוא למניח להפך וה"פ נותן קדש משמאל המניח בבית החיצון ואח"כ נותן בבית השני והיה כי יביאך וחוזר לצד אחר ונותן שמע בבית החיצון לימינו של מניח ובבית השני והיה אם שמוע וכן שמעתי מרבינו יעקב ז"ל שקבלה היתה בידו מרב האי גאון ז"ל הויות באמצע פי' והיה כי יביאך והיה אם שמוע באמצע שמע חיצון לצד ימין קדש חיצון לצד שמאל ולא כדברי רבותינו שמפרשים קדש [והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע נמצאו] והיה כי יביאך ושמע באמצע והלשון מוכיח כדברי רב האי דאי כפי' רבותי הכי איבעי ליה למתני כיצד סדרן קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע ומתחיל לימין. אמר רב חננאל אמר רב החליף פרשיותיה פסולה בין גוויתא לגוויתא בין גוויתא (לבייתא) [לברייתא] בכל ענין פסולה. ואמרינן בשבת פ' במה מדליקין תניא הלמ"מ תפילין נכרכות בשערן ונתפרות בגידן פי' נכרכות כורך הפרשיות בשיער בהמה טהורה ונותן לתוך הבתים וצריך שיער עזים או של בקר אבל של אלים ורחלים לא מיקרי שיער כדכתיב [מ"ב ג' ד'] מאה אלף אילים צמר והצמר אינו בכלל (שום) [לשון] שער כדתנן [רפ"ט דמקואות] ר' יהודה אומר של צמר ושל שיער אין חוצצין ותנן בזבחים פ' המזבח מקדש [פ"ה ב'] הצמר שבראשי רחלים ושיער שבזקן תיישים ובתיקון תפילין של גאונים כתוב וכריך להו בשערא דתורא כי היכי דלידכר לעגל ולא ליחטו כדכתיב [יהושע כ"ב י"ז] המעט לנו את עון פעור מיהו בשיער של עזים מיהא כשר ומה"ט מצוה מן המובחר לתופרן בגידי שור. וצריך שיהא עור הבתים מבהמה טהורה דתני רב יוסף לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד וכתיב בהדיא בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך ודרשו בשבת פ' ב"מ [כ"ח ב'] מן המותר בפיך ומהאי טעמא נמי צריך שיהיה הקלף שהפרשיות כתובות בו מעור בהמה טהורה ועל עור נבלות וטריפות מותר כדאמרינן בשבת פ' שמונה שרצים [ק"ח א'] כותבין על עור נבלות שמי שהרגו מלך משובח וזו שאלה שאל ביתוסי אחד את ר' יהושע הגרסי מנין שאין כותבין אלא על עור בהמה טהורה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך אלא מעתה על גבי נבלות וטריפות אל יכתבו א"ל אמשול לך משל למה"ד לשני בני אדם שנתחייבו הריגה למלכות אחד הרגו מלך ואחד הרגו אספקלטורא איזה מהם משובח הוי אומר זה שהרגו מלך א"ל אלא מעתה יאכלו א"ל התורה אמרה לא תאכלו ואתה אמרת יאכלו א"ל קלוס. וכשנותן הפרשיות בתוך הבתים יתנם בשכיבה ולא בזקיפה שכך היו לוחות מונחות בארון וכן שמעתי מפי (רש"י) [רבי] שנאה היה לתת ספרי תורה בשכיבה ולא בזקיפה.
<h2>דף עט.</h2>
ותניא בפ' הקומץ רבה [מנחות ל"ב א'] הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס קלף במקום (שיער) [בשר] דוכסוסטוס במקום שיער פי' אותו של צד השיער נקרא קלף ואותו של צד הבשר נקרא דוכסוסטוס פי' רב האי גאון ז"ל לוקחין העור וחולקין אותו לשנים אותן של צד השיער נקרא קלף ושל צד הבשר נקרא דוכסוסטוס פי' מקום בשר ומעבד להו לתרווייהו במקום דבוקם ולצד הבשר ולצד השיער לא מעבד להו וכותבין שניהם על המעובד שהוא הנאה והיינו דתניא קלף במקום בשר פי' הצד של מקום הבשר ולא מקום בשר ממש והיינו מקום דבוקו דוכסוסטוס במקום שיער צד מעובד שהוא לצד השיער מקום שהיה דבוק לקלף שנקלף ממנו ותניא שינה פסול ולא קיי"ל הכי אלא כר' אחי קיי"ל דתניא בשבת פ' המוציא [ע"ט ב'] ובמנחות פ' הקומץ [שם] שינה בזה ובזה פסול ור' אחי מכשיר וכוותיה קיי"ל דמוקמינן פ' המוציא דקאי [רב] דכוותיה ותניא בשבת [שם] ובמנחות [שם] ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הא מורידין עושין ומוקמינן לה במנחות כר' אחאי הלכך עורות שלנו שאינם קלף ודוכסוסטוס שלא נעשו באותו ענין שפירשתי כשרים. ויש לשאול דתנן גבי מגילה פ' הקורא למפרע [י"ז א'] היתה כתובה על הדיפתרא לא יצא עד שתהא כתובה על הספר בדיו ואמרינן [י"ט א'] טעמא דגמר כתיבה כתיבה מדכתיב ואני כותב על הספר בדיו ואמרינן [שבת ע"ט א'] דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ ושלנו לא עפיץ והיאך אנו כותבין תפילין ומזוזות וספרי תורה על שלנו דהא לענין תפילין ומזוזות אמרינן נמי במנחות [ל"ד א'] דגמרינן כתיבה כתיבה מדכתיב ואני כותב על הספר בדיו והא דתניא בשבת פ' כ"כ הקדש [קט"ו ב'] אין בין ספרים למגילה אלא שהן נכתבים בכל לשון ובכל דבר ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר בדיו דמשמע דמגילה הוא דבעי ספר הא שאר דברים לא בעי ספר התם הא דקתני ספר לאו למעוטי שאר דבר אלא אגב ריהטא קתני לה בהלכות מגילה ותדע דהא ברישא לא קתני לה אלא שהן נכתבין בכל לשון ובכל דבר ואילו על כל דבר לא קתני הלכך היה לנו לפסול דיפתרא ושמעתי מפי רבי דלא מצריך תלמודא עפיץ אלא לעבוד שלהן דהוא במליח וקמיח אבל עיבוד שלנו שהוא חזק עיבודו לא מצרכינן עפיץ ומיקרי ספר בלא עפיץ וראיה לדבריו מביא מדאמרי' פ' הקומץ רבה [מנחות ל"א ב'] קרע הבא בשתים יתפור בשלש אל יתפור ומפרש עלה הא דאמרי' בשלש אל יתפור בדלא עפיצן אבל בדעפיצן יתפור וכולה שמעתתא מיירי במזוזה וס"ת אלמא יש עיבוד כשר בדלא עפיצן. ועוד יש להכשיר דיפתרא אליבא דמאן דמכשיר לעיל בשנוי קלף ודוכסוסטוס כדתניא לעיל וי"ל כי היכי דמכשר בההיא שינוייא מכשיר נמי דיפתרא ותדע דבפ' הבונה [שבת ק"ג ב'] דתני פסול ס"ת טובא וקתני עלייהו יגנזו ולא קתני דיפתרא אלמא על דיפתרא לא בעי גניזה.
<h2>דף קג:</h2>
אמר רבא [מנחות כ"ט ב'] ז' אותיות צריכות ג' זיונין שעטנ"ז ג"ץ פי' זיונין שלא יעשה ראשן עגול כזה אלא משוך כזה שעטנ"ז ג"ץ שיהא לכל ראש האות ג' פינין וראיתי בני אדם שעושין תגין למעלה שעטנ"ז ג"ץ [ג' נקודות ארוכות לכל אחד] וטעות הוא בידם שלא בא רבא ללמדנו אלא גוף האות האיך נמסרה עשייתה למשה מסיני ואמר רב אשי חזינא להו לספרי דייקני דחטרי ליה לגגו דחי"ת ותלו ליה לכרעיה דה"י חוטרי ליה לגגו דחי"ת כלומר חי ברומו של עולם ופי' חטרי כמו חטרת דגמל הדרבור"א בלע"ז מגביהין באמצע ח' של אחד כזה "Z67" גבוה מעט ויש מפרשים חטרי כמו מקל דמתרגם חוטרא עושין בחי"ת של אחד כזה 0\raster)].5truemm,[truemm(="Z68"0 גבוה מעט וירא שמים יעשה שניהם כזה "Z69" ואין בתוספות הזה קלקול האות ותלו ליה לכרעיה דה' כזה "Z70" שאינו דבוק למעלה וטעמא שהעוה"ז נברא בה"א ודומה לפרוזדור לפני העוה"ב והוא פתוח שכל הרוצה לצאת יצא. ועוד יש אותיות אחרות שצריכות תגין אחרים והריני מפרשם. בפ' והיה אם שמוע יפתה ובקומך ואספת וקשרתם. בפ' והיה כי יביאך ונתנה הזכרים כי ישאלך בחזק יד כי הקשה לשלחנו ויהרג ידכה. בפ' קדש חמץ והיבוסי אשר [לי] למען מימים וכל ך' שבתורה צריך לעשותה עגולה מאחריה ורגלה ארוכה כזה "Z(99" וטעמא שאין חילוק בין כ"ף כפופה לכ"ף פשוטה אלא כפיפותה ופשיטותה הלכך צריך לכוין הכ"ף פשוטה כשתכוף רגלה שתהא מכוונת ככ"ף כפופה וכן פ"א כפופה וצד"י כפופה צריכות עגולה לצד התחתון כשיפשטם שיהיו מכוונות פשוטות הלכך צריך לעשות עגולות כזה "Z7)" ולא מרובעות ובולטות כזה [א"ה חסר הציור] וגוף האל"ף מעט (עמוקה) [עקומה] לצד ימין כזה "Z7]" ולא פשוטה כזה "Z7(" וטעמא דתניא בשבת פ' הבונה וכתבתם כתיבה תמה שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן כיון שהוצרך להזהיר שלא יעשנה ממש (עמוקה) [עקומה] לצד ימין כעי"ן לצד שמאל [אלמא דומה קצת עקום אל"ף לצד ימין לעי"ן לצד שמאל] והזהירו חכמים שלא (יעמיקנה) [יעקמנה] כ"כ וראיתי אלפין של אספמיא כך כפופות מעט באמצען. וצריכה טי"ת להיותה כפופה בראש ימין כזה 0"Z7["0 דומה מעט לכפיפות פ"א דתניא התם כתיבה תמה שלא יכתבו טתי"ן פפי"ן למדנו שכפיפת טי"ת דומה קצת לכפיפת פ"א על כן הוצרך להזהיר שלא יכפפנה כ"כ ואמרי' התם בפ' הבונה [ק"ד א'] מאי טעמא פשיטא כרעיה דדלי"ת לגבי גימ"ל למדנו שגוף הדלי"ת צריך לפשוט רגלו לאחריו כזה "Z75" ואמרי' שם מ"ט כרעיה דקו"ף תליא למדנו שגוף הקו"ף כזה "Z76" שלא יגע רגלו למעלה.
וצריך שיכתוב בדיו כדגמרינן במנחות [ל"ד א'] כתיבה כתיבה מדכתיב ואני כותב על הספר בדיו ותניא בפ' הבונה [שם] כתב שלא בדיו או שכתב האזכרות בזהב יגנזו. ודיו נקרא הנעשה משרף קוצים כדאמרינן בגיטין פ"ב [י"ט א'] דיו דיותא ואמרינן בנדה פ' כל היד [כ' א'] ר' (אליעזר) [אלעזר] פלי קורטא דדיותא ובדיק ודיו הנעשה משרף קוצים אית ליה קורטא לאחר שנתייבש ואדום קצת ואמרינן נמי [שבת כ"ג א'] כל העשנים יפין לדיו ולאותו דיו טוב העשן ליבשו הלכך אין ראוי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות ומגילה אלא בדיו הנעשה משרף קוצים ואמרינן נמי כל השרפים יפין לדיו פי' יפים לעשות מהם דיו אלמא הנעשה משרף קוצים נקרא דיו ותנן נמי בשבת [י"ז ב'] אין שורין דיו וסממנין אלמא קודם שרייתו נקרא דיו הלכך אין לכתוב בשריית עפצים שהרי אינם נקראים דיו שקודם שרייתם נקראים עפצים והא דאמרינן בב"ר ובשבת ירושלמי [פי"ב ה"ד] בני מדינחא ערימין טפי כד בעו למשלח מיסטרן כתבון לה במי מילין ושפיך עלה דיו שאין בו עפץ ופליט דמשמע עפיץ נקרא דיו משם אין ראיה כלל דאדרבה מדקאמר דיו שאין בו עפץ ש"מ שעפיץ אינו דיו וה"פ דירושלמי [דיו שלא] עירב עמו עפץ הלכך אם כתב שלא בדיו יגנז.
